לפרטים נוספים על משחק מחניים עם ברווז
אני לא מנסה לסכסך או משהו, אבל מיותר לציין שמחניים של ברווזים ומחניים של בני אדם הם משחקים שונים לגמרי. אני הצטרפתי לליגת חורף אנושית בשנה שעברה. זה לא לגמרי הסתדר. קבוצת "המשרד" ניסתה למנוע ממני לעוף. כאילו, באמת? אני לא יכול להחזיק את הכדור ביד אחת, ובטח שאני לא יכול לזרוק אותו. אני לא יכול לרוץ.
אתם מבינים, בעצם אפשר להגיד שאני נטל על קבוצת מחניים. כל מה שאני יכול לעשות זה להתחמק מהכדור. לכן זה היה כל-כך מרגש כשהקבוצה שלי לא ניסתה לסלק אותי.
באופן מוזר, אפילו לא הייתי קרוב להיות השחקן הכי גרוע. לבר היה גבס על הרגל. ועומר, שהיה די עיוור אפילו עם העדשות, ניסה לפענח את מיקום הכדור לפי תחושת הרוח.
היתרון היחיד שלי היה שבני אדם לא רוצים לזרוק כדור על ברווז. וכך ניצחנו במשחק האליפות. הייתי השחקן היחיד שנשאר במגרש, וחברי הקבוצות האחרות פשוט לא יכלו לעשות את זה. הם לא היו מסוגלים. וככה ניצחנו!
מייד אחרי הניצחון, בר מחאה כף על הגבס שלה ועומר העיוור, שבהתחלה קרא בשמחה ורץ לצד של הקבוצה השנייה, הצליח להבין מה קורה ובא לתת לי חיבוק גדול. אני לא אוהב סטריאוטיפים, אבל כל הברווזים אוהבים מחניים. פשוט באופן כללי. אז אם אתם מחפשים שחקן אחרון מעולה—בדקו את הבלוגים של הברווזים באזור מגוריכם. לא תתאכזבו.
העניקו לחדר השירותים שלכם גל של ניחוחות הדרים, מנטה קרירה ונגיעה של לבנדר.
עם נגיעות של אורן, אלגום ורוזמרין, זה המקום הריחני המושלם לצנן בו את נוצותיי.